קנדידה
הקנדידה היא פטריית שמר – גם פטרייה וגם שמר, המופיעה בפלורת המעי אצל חלק ניכר באוכלוסיה עקב זיהומים סביבתיים וההשפעות השונות של אורח החיים המודרני (פלורת המעי הינה צמחיית חיידקי מעיים "חיוביים", המהווים "קו הגנה" מפני חיידקים ונגיפים זיהומיים במערכת העיכול(.

הקנדידה הינה פטרייה מצמיחה קורים ומייצרת סוגים רבים של רעלים, גזים ואלכוהול, הגורמים לבעיות מעיים שונות. במקרים מסוימים, הקנדידה יוצאת מגבולות המעיים, ומסוגלת לחדור דרך דפנות המעי למערכת הלימפה, לנדוד דרך מערכות הגוף ולהתביית באיברים השונים (כגון: ריאות, אוזניים, אף, דרכי השתן, הנרתיק, ציפורניים ועוד). במקרים מסוימים, הקנדידה עשויה לפלוש למערכת הדם.
הפגיעה בדפנות המעי גורמת אף לכניסה של שיירי מזון מעוכלים חלקית למערכת הלימפה ("תסמונת המעי הדולף") - תופעה המחוללת אלרגיות, רגישויות שונות ובעיות אוטו-אימוניות.

מסתבר שהקנדידה היא המקור להרבה סימפטומים שעד לא מזמן לא קישרו לזיהום פטרייתי. איך יכולה פטרייה לגרום לכל כך הרבה סימפטומים? התשובה לכך היא שהקנדידה מייצרת מעל 100 סוגים של רעלנים (טוקסינים) והם אלו שגורמים לכל הסימפטומים השונים. כל קבוצה של טוקסינים יכולה לפגוע במערכת או איבר אחר בגוף כמו: כבד, כליות, מערכת עצבים, מערכת הנשימה, המערכת ההורמונאלית, מערכת הרבייה, מערכת העור וכו'. הטוקסינים יכולים לגרום לסימפטומים קלים ועד למחלות זיהומיות קשות, ולכן נראה אצל אנשים שונים סימפטומים כל כך שונים. לאחרונה נערכים מחקרים על אותם הטוקסינים, והתוצאות מפתיעות.
הגורמים להתפתחות הקנדידה רבים ומגוונים, ביניהם מתח נפשי, זיהום סביבתי, תזונה לקויה עתירה בפחמימות ומזונות מעובדים  ושימוש ממושך בתרופות כגון אנטיביוטיקה, הורמונים, סטרואידים וכדומה. כל אלה גורמים להפרת האיזון בפלורת המעי וליצירה של מצע נוח להתפתחות פטריה.
במצב גופני תקין הקנדידה אינה שייכת לפלורת המעי, כשם שאינה שייכת לציפורניים או לנרתיק. עצם הימצאותה של הקנדידה בגוף מצביעה על חולשה או על הפרעה עמוקה יותר, העלולה לגרום לבעיות בריאותיות רבות. גוף האדם מסוגל להתמודד עם ריכוז נמוך של קנדידה בהתאם למבנה ולחוזק האישי שלו, אולם הימצאותה בריכוז גבוה עלולה בסופו של דבר לגרום למחלות ולתופעות מזיקות רבות.


הרפואה המערבית נוטה להתעלם מבעיית זיהומי הקנדידה, למרות שכיחותם וזאת בעיקר בגלל שקיים דמיון רב בין הסימפטומים, הנגרמים ע"י הפטריה למגוון רחב של מחלות ידועות.
חלק מהסימפטומים אינם נובעים מהפטריה עצמה אלא מצמיחת יתר של חיידקים פתוגניים במעיים.
קיימת חשיבות גדולה לחיידקי המעיים הידידותיים לבריאות תקינה ולטיפול ומניעת מחלות במערכת העיכול .

הסימפטומים
  • קשיי עיכול, כאבי בטן, נפיחות ,גיהוקים, גזים, עצירות,טחורים, שלשול,
  • עייפות, נמנמת
  • כאבי ראש, מיגרנה
  • שינויים במצבי רוח, דיכאון
  • חוסר יכולת להתרכז
  • דלקות אוזניים
  • דלקות גרון
  • הפרעות בדרכי הנשימה, צפצופים, כאב או לחץ בחזה
  • הפרעות ראייה, ראיה לקויה, עיניים צורבות או דומעות
  • בעיות עור, גירוד , פטריות על העור
  • אקנה
  • פריחות אחרות
  • פטריות או שלפוחיות בפה
  • חולשת שרירים, כאבי שרירים
  • כאבים ונפיחות במפרקים
  • דלקות חוזרות בשלפוחית השתן
  • הפרשה נרתיקית בעיתית, שריפה או גירוד בנרתיק, קנדידה בנרתיק
  • אלרגיות
  •  אצל ילדים - חולשה של מערכת החיסון
    היפראקטיביות, רגזנות, קשיי ריכוז, כאבי בטן, דלקות אוזניים חוזרות, בעיות נשימה, אסטמה, אקזמה, התקררויות, עייפות, משיכה לדברי מתיקה.
  • אצל תינוקות – כאבי בטן , גזים , פליטות מרובות , חוסר רוגע , פריחות על העור ,לשון עם חיפוי לבן , תפרחת חיתולים ,מחלות חוזרות  , בכי רב ועוד יראו על קנדידה ובדרך כלל גם האם תסבול מאותה תופעה בתינוקות יונקים ( וחשוב לטפל גם באם וגם בתינוק במקביל )

    אבחנה
    האבחנה של קנדידה היא די קשה, יש לבצע תשאול מקיף ומעמיק ובמקביל בדיקת מעבדה לתרבית של קנדידה המתבצעת בשני מרכזים פרטיים בארץ, בדר"כ אבחנה ודאית של קנדידה כרוכה בתרבית צואה חיובית לקנדידה או רמות גבוהות של קנדידה.
    אין להסתמך על הסימפטומים בלבד, ואין להסיק בצורה גורפת, כי רוב האוכלוסייה סובלת מקנדידה, יש לעשות אבחון מסודר ע"י איש מקצוע.


    הטיפול הטבעי
    הגישה הטבעית לטיפול ולמניעת התפתחות קנדידה כוללת:
  • חיזוק הפלורה החיובית של מערכת העיכול - באמצעות תכשירי פרוביוטיקה, המסוגלים לשקם את אוכלוסיית המעיים הידידותיים, שתפקידיהם לדכא את שגשוג הקנדידה.
  • טיהור וחיזוק הכבד  – תוכנית לטיהור הכבד, מאחר והרס של פטריות המפרישות רעלנים, עלול לגרום לתגובת של תחושה כללית ירודה עקב הצטברות חומרים רעילים. הטיפול לטיהור הכבד הוא באמצעות צמחי מרפא התומכים בכבד ומגנים על הכבד מפני נזקים הנגרמים ע"י תרופות, זיהום סביבתי ותרכובות רעילות הנוצרות בגוף ומותאמים לכל מטופל באופן אישי בהתאם לתמונה הקלינית.
  • חיזוק מערכת החיסון – יש לחזק את מערכת החיסון כיוון שזיהומים כרוניים כולל קנדידיאזיס מאופיינים בהיחלשות של מערכת החיסון. ניתן לחזק אותה באמצעות תזונה מתאימה עשירה בנוגדי חמצון ובאמצעות תוספי מזון נוגדי חמצון ותוספת של צמחי מרפא החיוניים לחיזוקה של מערכת החיסון וכמובן ע" י אקופנטורה
  • שיפור תהליכי העיכול –תזונה מתאימה תשנה את האקולוגיה של הגוף ומערכת העיכול ותעצור את התפתחותה של הקנדידה .
  • זיהום פטרייתי יכול להופיע במקומות שונים בגוף כולל הפה, הנרתיק, הגרון, פי הטבעת ועוד..
    מקור הזיהום הוא תמיד במערכת העיכול, לכן מומלץ לשלב טיפול סיסטמי – דרך הפה יחד עם טיפול מקומי על מנת לקבל תוצאות טובות יותר ובעיקר על מנת למנוע חזרה של הבעיה.
דיאטת קנדידה :
מה אסור לאכול ?
סוכר מכל סוג: סוכר לבן, סוכר חום, ריבה, גלידה, עוגות, שוקולד, סוכריות, מיצים, דבש, סילאן, מולסה,לפתן, לקטוז,מלטוז, גלוקוז, פרוקטוז, מניטול, סכרוז.
פטריית קנדידה ניזונה מפירוק סוכרים פשוטים ע"מ להתרבות ולשגשג בתוך הגוף במידה וקיימת כמות סוכר מספקת, הפטרייה עשויה להשתכפל תוך פרק זמן של 10 דקות, לכן האיסור על צריכת סוכר במסגרת דיאטת קנדידה הינו קריטי וחשוב לאין שיעור.
כל מוצרי הקמח הלבן: לחם, פיתות, בורקס, פיצות, עוגיות, פסטה, אטריות, סולת, קוסקוס.
כל מוצרי החלב למעט מוצרי חלב עיזים וכבשים ותחליפי חלב ללא סוכר,
פטריית קנדידה היא פטרייה "עקשנית" שנוטה להיצמד בחוזקה בדפנות מערכת העיכול וקשה מאוד להיפטר ממנו. מוצרי חלב פרה מכילים חומר הקרוי "קזאין" שמתאפיין בתכונה של דביקות יתר
השפעת הקזאין מצריכת מוצרי חלב פרה מגבירה עוד יותר את יכולת ההיצמדות של פטריית הקנדידה למעיים ופוגמת בטיפול האנטי-פטרייתי.
מוצרי חלב עיזים מותרים לצריכה (אם כי בהגבלה) כאשר מבצעים דיאטת קנדידה מאחר וריכוז הקזאין בהם הוא יחסית נמוך.

אלכוהול: יין, בירה, ויסקי, וודקה וכו.
איסור על צריכת משקאות אלכוהוליים
אלכוהול נוצר ע"י תסיסה של סוכר ושמרים. אלכוהול הוא אמנם תוספת נחמדה לארוחת ערב אבל אל תטעו! ההשפעה "הנחמדה" שלו היא בהחלט רעילה (אלכוהול מוגדר בתור טוקסין). לא במקרה הוא גורם לטשטוש ולהפרעה בתפקוד המוחי.
משקאות עם סוכר או צבעי מאכל וחומרים משמרים: שתייה קלה, קולה, פנטה, ספרייט, בירה שחורה, תרכיזים.
חמוצים (על בסיס חומץ), קטשופ, מיונז, רוטב סויה עם שמרים.
כל סוגי המאכלים המלאכותיים: במבה, ביסלי וכו'.
בוטנים, חמאת בוטנים.
קליפת הבוטנים מכילה כ- 26 סוגים שונים של פטריות שמייצרות טוקסינים, מטרת הטיפול האנטי פטרייתי היא דווקא להיפטר מההשפעות השליליות שיש לרעלנים האלו ושגורמים לכל אותם סימפטומים טורדניים
חומץ
תהליך הכנת החומץ מקורו בתסיסה בין אלכוהול, חיידקים ושמרים. חומץ הוא תוצר לוואי של פטריה ואינו רצוי בגוף האדם (בדומה לכל טוקסין אחר). צריכת חומץ בדיאטה גורמת לעליית החומציות ברקמות  המפריעים לשיקום פלורת המעי התופעות שאנחנו מנסים למנוע בזמן הטיפול בקנדידה). שני גורמים אלה יוצרים סביבה מועדפת להתרבות הפטרייה במערכות הגוף.
החליפו את החומץ ברטבים לסלטים במיץ לימון.
חומץ תפוחים
ישנו מצב חריג של דיאטת קנדידה בו קיימת המלצה לשתות חומץ תפוחים באופן חד פעמי. זה קורה במצבים בהם מצטברת ליחה מוגברת במעיים שמסייעת לפטריית קנדידה להיצמד לדפנות המעי (למשל, עקב צריכה מוגברת של מוצרי חלב).
פטריות
פטריות מכל סוג (כולל פטריות לאכילה) שייכות למשפחת העובשים (fungi) ומכילות רעלנים שעשויים לפגוע בתאי הגוף השונים ולעורר קשת רחבה של הפרעות ומחלות. פטריות מכילות אמניטין - סוג של טוקסין שבכמות גדולה יש לו השפעה קטלנית כמעט מיידית. באופן כללי, במצב בריאותי כלי מומלץ להגביל את צריכת הפטריות בדיאטה בשל ריכוזי האמניטין (הרמב"ם מתייחס לפטריות בתור מאכל מזיק ולא ממליץ על אכילתן.) בטיפול אנטי פטרייתי, ובפרט כשמבצעים דיאטת קנדידה - כדאי להימנע לחלוטין מאכילה של כל סוג של פטריות.

כל סוגי השמרים
שמרי בירה, שמרים לאפייה, יין, בירה, סויה ומיסו
טבעם של שמרים להתרבות בכל סביבה שיוצרת תנאים מועדפים: לחות, חום, חושך, סוכר ואלכוהול (שתורמים לתסיסתם).לפיכך, המעיים הם מקום אידיאלי לשגשוג שמרים. זכרו שהשמרים מייצרים בגופכם טוקסינים.
אנשים רבים מדווחים על שינויים שליליים לאחר צריכת שמרים , בנוסף להשפעה השלילית הכללית של השמרים, השמרים הם גם אלרגן מאוד נפוץ ובכל מקרה עדיף לאכול לחם שעשוי ממחמצת בלבד.
חשוב לדעת שאסור לטפל בקנדידה רק בתזונה ללא סוכרים כיוון שכאשר מרעיבים את הקנדידה היא יוצאת מדפנות המעיים לחפש מקור לסוכרים בתאים ופוגת ברבדים עמוקים יותר של הגוף , לכן חשוב להתייעץ עם מטפל מוסמך בנושא להשתמש בצמחי מרפא וגם לקבל טיפול לחיזוק הגוף במקביל לתזונה .
הגורמים מהם יש להימנע וכמו כן המלצות לתוספי מזון וצמחי מרפא מותאמים עבר כל מטופל באופן אישי, כיוון שקיימים היום סוגים רבים של תוספי מזון למיגור הקנדידה כמו סוגים רבים של פרוביוטיקה , שמן אורגנו, תמצית שום , קומפלקסים של צמחים, תמצית זרעי אשכוליות, מי כסף קולואידים ועוד  לא כל אחד מן התוספים הנ"ל מתאים עבור כל אחד, ניתן לערוך התאמה לאחר אבחון ותשאול מקיף.

חשוב לזכור, כי על מנת שהטיפול בקנדידה  יהיה יעיל ומוצלח, יש להתמיד בו במשך 6 – שבועות עד 3 חודשים. לאחר מכן יש לרדת בהדרגה יחד עם הגורם המטפל לתזונה רגילה ונכונה אך במקביל עם צריכה של חלק מהתוספים ובמיוחד להמשיך לטול פרוביוטיקה. חובה להמשיך בטיפול גם אם הסימפטומים נעלמים, מה שקורה לעיתים קרובות אחרי 3 שבועות אבל אז הקנדידה נשארת במעיים ולא נעלמת לחלוטין , ובמצב של חולשה יכולה לחזור שוב .
כל הזכויות שמורות לשאול ולילך זוארץ 2015
good