רפואה סינית
מהי רפואה סינית?

בבואנו לנסות להציג את הרפואה הסינית, מצאנו עצמנו עם אתגר לא פשוט - כיצד ניתן לסכם נושא, שרוחב היריעה שלו מתפרס על פני כ- 5000 שנה, וכולל מספר אסכולות ופרקטיקות שונות, בשתי פסקאות.
ראשית כל, יש להדגיש כי הרפואה הסינית מתבססת כמובן על תפיסת העולם הסינית, שכן האדם הינו חלק מעולם התופעות, ועל מנת להבין את התהליכים השולטים בגופינו, עלינו להבין תחילה את תפיסת העולם הסינית.

האדם הוא בבחינת מיקרו-קוסמוס (עולם קטן), והתהליכים והכוחות הפועלים בקירבו, הינם מקבילים אל התהליכים והכוחות המעצבים את פני העולם. במילים אחרות, בכדי להבין את עולם המושגים בהם השתמשו הסינים בתחום הרפואה, יש להבין את המושגים בהם הם השתמשו בכדי להבין את עולם התופעות.

מתוך עולם המושגים המשמשים את הסינים לתיאור עולם התופעות, נתמקד בשתי קטגוריות, הראשונה היא יין ויאנג. הסינים משתמשים במושגים אלו לתיאור שתי "איכויות" שונות בעולם: היאנג - האיכות החמה, המפעילה, הנוטה לתנועתיות; היין - האיכות הקרה, המופעלת, הנוטה לחוסר תנועה. באמצעות שתי איכויות אלו, מסווגים הסינית את הכוחות הפועלים בעולם. הקטגוריה השניה היא חמשת היסודות (או ליתר דיוק "כוחות"), המהווים 5 סוגי איכויות המתארות את הכוחות הפועלים בעולם כמעגל.
5 הכוחות הם: עץ, אש, אדמה, מתכת ומים .
ננסה לתמצת זאת למשפט אחד - העץ, נשרף באש, הנותר מן השריפה מזין את האדמה, המייצרת בתוכה את המתכת (המינרלים), העוצרת את החילחול ובכך גורמת להצטברות המים, המזינים את העץ וחוזר חלילה. 
אם נחזור כעת לגוף האדם, 12 האיברים מסווגים ל-5 היסודות (2 איברים בכל יסוד למעט יסוד האש שלו 4 איברים), ובכל יסוד יש איבר "ייני" ואיבר "יאנגי". לכל איבר יש מרידיאן, כלומר מסלול מסויים בגוף שעליו נע הצ'י (שם כולל לאיכויות אנרגטיות רבות ושונות בגוף כמו גם בעולם), הקשור באותו האיבר. לאורך המרידיאן ממוקמות נקודות, אשר מניפולציה על כל אחת מהן (דיקור, לחיצה מוקסה ועוד...), תשפיע על אופן תפקוד האיבר.
המטפל מאבחן את מצבו של המטופל  לפי מגוון של פרמטרים, ובין העיקריים שבהם: דופק, לשון, עיניים, הבדלים בין חלקים שונים בגוף (גודל, גוון, טמפרטורה וכו'), שנת לידה ועוד פרטים רבים. הנתונים הללו מעובדים לכדי מודל, המציג  את מצבם של האיברים השונים, ומע' יחסי הגומלין המתקיימים ביניהם, במונחים של יין ויאנג וחמשת היסודות.
כאשר המטפל מאתר במודל את הגורמים למערך "דיסהרמוני" (מצב בו הכוחות והאיברים הפועלים בגוף ומרכיבים אותו, משפיעים האחד על השני באופן המונע מהמערכת הזו לתפקד בצורה תקינה). על בסיס אבחנה זו, המטפל מתכנן מערך טיפולי, המתאים למודל הפרטני של המטופל, וע"י שילוב בין הפרקטיקות השונות (דיקור, טווינא, צמחים, תזונה ועוד...), מנסה ליצור תיאום באופן תפקודם של האיברים, ובכך לשפר מידת ההרמוניה שהמכלול האיברים והכוחות באדם.
 
כל הזכויות שמורות לשאול ולילך זוארץ 2015
good